הסיעוד בבריאות הנפש מקדם בברכה את העברת האחריות הביטוחית בבריאות הנפש לקופות החולים ורואה בכך צעד חברתי ובריאותי חשוב במדינת ישראל. הסיעוד הפסיכיאטרי קידם בברכה ותמך ברפורמה המבנית והשיקומית אשר הכשירו את הקרקע לקראת הרפורמה הביטוחית . תמיכת הסיעוד ברפורמה המבנית נבעה מאמונה מקצועית כי יתממשו שלושת העקרונות הבסיסיים:
1. העברת מרכז הכובד הטיפולי לקהילה ופיתוח השירותים הקהילתיים.
2. הסתת תקציבים מבתי חולים לקהילה בעקבות צמצום מיטות אשפוז וצמצום תקנים.
3. קיום רפורמה שיקומית הכוללת פיתוח שירותי שיקום בקהילה והסדרת סל שירותי שיקום בחקיקה.
התפתחות מדעי המוח, הידע הנוירוביולוגי וטכנולוגיות חדשות מקרבים את הפסיכיאטריה לתחומי הרפואה האחרים. ייחלנו לזמן בו תהפוך הפסיכיאטריה להיות חלק אינטגראלי משירותי הבריאות והרפואה הכללית ותשולב במרכזים רפואיים כלליים באשפוז ובקהילה. אי לכך אנו רואים ברפורמות הזדמנות ומנוע ליישום תפיסות אלו. לתפיסתנו, הרפורמה הביטוחית אמורה להסדיר לחולים הסובלים מהפרעות פסיכיאטריות, לקבל טפול נפשי בשירות אמבולטורי בקהילה כשם שמקבלת כלל האוכלוסייה ביתר תחומי הרפואה באמצעות הקופות במצבים של חולי גופני. בכך אנו מאמינים שתופחת הסטיגמה הטבועה בפסיכיאטריה – בחולי הנפשי, ויובטח שיווין ורצף טיפולי גופני ונפשי.
בעמדתנו נתייחס לרפורמה הביטוחית והשלכותיה על השירות האמבולטורי, שירותי האשפוז ותחום שיקום נכי הנפש בקהילה אשר יש בניהם קשר והשפעות הדדיות.
השירות האמבולטורי בקהילה – לצד שירותים לאוכלוסיות הסובלות מהפרעות פסיכיאטריות לא פסיכוטיות (פסיכיאטריה רכה ) ידרשו המבטחים להתמודד עם מורכבות וייחודיות הצרכים של קבוצת מטופלים הסובלים מהפרעות פסיכיאטריות חריפות וממושכות,המאופיינים בחוסר היענות והימנעות מקבלת טיפול ,ואשר מביא אותם להחמרה במחלה ולאשפוזים חוזרים. המבטחים יידרשו להקים מערך טיפולי בקהילה שיחזק את הדבקות בטפול וימנע אשפוזים חוזרים.
בהנחה שהרפורמה תצא לדרך, והמרפאות הקיימות לא תסגרנה עד אשר יוקמו חלופות, חוק שיקום נכי נפש בקהילה ימשיך לפעול, והכספים שנחסכו באשפוז יוסטו לטובת פיתוח שירותים ותשתיות בקהילה, אזי במציאות החדשה יידרש השירות האמבולטורי כמו גם האשפוזי לעמוד בסטנדרטים מתאימים של תקינה ואיכות כוח אדם. היות ומדובר באוכלוסיה חלשה שאין באפשרותה להגן על עצמה והזקוקה להבטחת קבלת טפול אמבולטורי הולם, חשוב שהמערכת תבטיח באופן פורמאלי המשל טיפול בחולים אילו תוך מחויבות לשינויים המעוגנים בחקיקה.
שירותי הסיעוד הפסיכיאטרי בקהילה יכוונו לאוכלוסיית מטופלים הסובלים מהפרעות נפשיות ממושכות במטרה למנוע החמרת המחלה ,מניעת אשפוזים חוזרים וקדום איכות חיים. האחיות, כחלק מצוות רב מקצועי, תעסוקנה בפעולות מניעה, איתור מוקדם של אוכלוסיות בסיכון, יעוץ והדרכה לשירותי הסיעוד בקהילה וברפואה הראשונית,תבצענה התערבויות של רפואה דחופה במצבי משבר,תעסוקנה בתיאום וניהול טיפול. תתמקדנה בטיפול ומעקב, REACHING OUT לחולים ממושכים רב בעיתיים שאינם נענים לטיפול, תבצענה בקורי וטיפולי בית. תשתלבנה בטיפול שקומי ותיקחנה חלק בהפעלת מרכזי מידע ומענה לאוכלוסיה. שירותי הסיעוד הפסיכיאטרי יינתנו במתכונת הדומה היום לשירות שמקבלים חולים גופנים כרונים בקהילה על ידי אחיות. שירות זה של האחיות יכול להינתן במסגרות שונות; רפואה ראשונית, מרפאות מומחים,תחנות לאם וילד, מרפאות לבריאות הנפש ובשרותי השיקום השונים.
האחיות שהוכשרו בתחום בריאות הנפש והוכרו כבעלות מקצוע מוכר בתחומים כמו: טיפול קוגניטיבי, ניהול טיפול, הפעלת קבוצות פסיכו-חינוכיות, איזון תרופתי, ניהול סימפטומים ופסיכותרפיה, תוכלנה לעבוד במסגרות המצוינות לעיל כחלק מצוות רב מקצועי, כמו גם לעבוד באופן עצמאי עם הקופות כמטפלות עצמאיות, או במסגרת שתאפשר התקשרות עם מטפלים עצמאיים אחרים להשלמת הטיפול. חשוב לציין כי רוב האחיות בעלות ההכשרה, מועסקות כיום בשרותי האשפוז.
כפועל יוצא של הרפורמה הקופות תהיינה מעוניינות במניעת / הפחתת אשפוזים. מצב זה יאפשר פיתוח יזמות במתן שירותים,יביא לתחרות בין ספקי השירות, כשלאחיות חלון הזדמנויות מקצועי להשתלב בשוק היזמים במתן השירותים. היתרון של האחיות בשירות הקהילתי נובע מתוקף הכשרתן המקצועית המאפשר ראיה כוללנית וטפול בצרכים הגופניים והנפשיים של המטופל.
השירות הקהילתי אשר יינתן באמצעות הקופות יאפשר הרחבת שעות הפעילות לשעות אחר הצהריים- כמענה לצורכי לקוחות ומשפחות. שעות פעילות אלה יאפשרו זמינות רבה יותר למטופלים לקבל טפול בשעות גמישות יותר, כפי שנהוג בשירות הניתן במחלות גופניות.
מומחיות קליניות – פיתוח התפקיד העצמאי של האחות בקהילה יחייב את האחות במקרים דחופים להתמודדות עם מצבי משבר ולקבלת החלטות מהירה, לאיזון תרופתי ואיזון סימפטומים, לתפקידי יעוץ – liaison לצוותים מקצועיים, לניהול ידע ולהדרכת משפחות מטופלים. לצורך זה יש מקום לפתח מומחיות קליניות בבריאות הנפש והפסיכיאטריה המגובות בסמכויות מקצועיות, כפי שקרה גם בארצות אחרות; יוון, אנגליה,פינלנד וקנדה בעקבות הרפורמה בבריה"נ בארצות אלו.
עד כה, בהתבסס על נתונים שהוצגו על ידי ארגון הבריאות העולמי, מספר האחיות העוסקות בקהילה בבריאות הנפש בארץ נמוך משמעותית מהמקובל בעולם. לאור הצרכים תידרש מספקי השירותים לפתח ולהכשיר דור חדש של אחיות פסיכיאטריות קהילתיות ומומחיות קליניות שתוכלנה לתת מענה לדרישות המתפתחות בקהילה.
שירותי האשפוז – בתי החולים כיום מתאפיינים בתמהיל מטופלים מורכב; חולים פעילים המגיעים לאשפוז קצר,חולים פעילים באשפוז ממושך, אשר בחלקם סובלים גם מתחלואה כפולה, חולים אלימים, אובדניים, חולים המאופיינים בהתנהגות המסכנת את עצמם וסביבתם ומתקשים בבצוע פעולות חיים חיוניות.
הרפורמה מכוונת למדיניות אשפוזים קצרים המביאים לסבב מיטות גבוהה שיביא לעומס טיפולי גבוה. במצב זה נדרש אבחון מהיר, בנייה והפעלת תוכניות לטיפול קצרות מועד, הכנה לשחרור בזמן קצר והפניה להמשך טפול ושקום בקהילה . שינויים אלו ותמהיל החולים שצוין, מחייבים להפעיל במערך האשפוז אחיות מוסמכות בעלות הכשרה על בסיסית בבריאות הנפש. הכשרה זו מקנה לאחיות סמכויות לקבלת החלטות טיפוליות ומיומנויות בטיפול; קצר מועד, בהתמודדות עם מטופלים בעלי תופעות קליניות חריפות, בבצוע אומדנים והתערבויות למניעת סיכונים וסיבוכים, בתיאום טיפול והכנת תוכניות שחרור וקישור עם השירותים בקהילה.
הרפורמה הביטוחית תביא לשנוי החשיבה הניהולית בבתי חולים, לחשיבה כלכלית, ליצירתיות בפתוח שירותים ושיווקם, תוך התמודדות בתנאי שוק תחרותי ועמידה בתנאי בקרה. השינויים המתוארים בבתי החולים מובילים לצורך בשעורי כוח אדם מותאמים,בהרחבת תפקידה וסמכויותיה של האחות הפסיכיאטרית, העצמתה והעמקת עצמאותה המקצועית. האמור, מחייב תמהיל צוות סיעודי בשתי רמות בלבד; אחיות מוסמכות בעלות קורס על בסיסי המפעילות מספר קטן של כוחות עזר מיומנים המסייעים בפעילויות "המלונאות" ופעילויות נוספות שיאושרו לביצוע על ידי מנהלת הסיעוד ויהיו בפיקוחה ובהדרכתה של האחות המוסמכת במחלקה.
שקום נכי הנפש – חוק שיקום נפגעי נפש בקהילה המבטיח סל שיקום לבעלי נכות של 40% ומעלה הינו חוק מבורך ביותר ויש חשיבות רבה להמשך קיומו. באוגוסט- 2006 וועדת השרים לחקיקה שינתה את התיקון בחוק ההסדרים והוחלט שתקציבי סל השקום יינתנו מכוח התקציב שיקצה משרד הבריאות כל שנה לנושא זה. התיקון בחוק נתפס על ידי המטפלים כאיום על קיומו של סל השיקום. אך חשוב לציין שגם קודם לכן, בטרם התיקון לחוק , בתחילת שנת 2006 היינו עדים למצב זמני בו למרות קיום החוק לשיקום נכי הנפש, החליט מנכ"ל משרד הבריאות, על הפסקת פעולת וועדות סל שיקום עקב חוסר תקציב השיקום. החלטה זו נבעה מתוך מגמה לא ליצור מצב של קיום וועדות בלי יכולת לממש את הזכויות בסל השיקום. פועל יוצא של החלטה זו היה שמטופלים רבים נשארו במערכת האשפוזית מבלי שתהיה היכולת לשחררם לחיים בקהילה. המציאות מוכיחה כי בשני המצבים התוצאות עלולות להיות בעיתיות עם השלכות קשות על המטופלים, המשפחות והמערכת המאשפזת.
האחיות העוסקות בשיקום כמו אנשי מקצוע אחרים תהיינה מחויבות מקצועית וחברתית לנצל נכון ובאופן יעיל את התקציב המיועד לשיקום ולא לראות בשיקום רק דרך לצריכת שירותים. לצורך זה תידרשנה האחיות להצטייד בטכניקות טיפוליות מקצועיות המגייסות את החלקים הבריאים של המטופל ואשר יסיעו בשיקומו.
על המיניסטריון,המנהיגות הפוליטית והמקצועית באשפוז ובקהילה בבריאות הנפש ועל בעלי עניין אחרים,לדאוג שחוק זה יתוקצב כנדרש וימשיך להתקיים. בלעדי הרפורמה השיקומית לא יוכלו להישמר הישגי הרפורמות האחרות שהובילו את בריאות הנפש עד כה להישגים מקצועיים וחברתיים.
לסיכום אנו רואים את תהליכי הרפורמה והחוק בבריאות הנפש מבורכים. זהו מהלך חברתי חשוב ביותר עם מחויבות ערכית ציבורית הבאה להוציא את הפסיכיאטריה ובריאות הנפש ממעמד חריג וסטיגמטי. זהו מהלך המעמיד את המערכת באתגרים וסיכויים לפיתוח התחום. התנאי להצלחת הרפורמה הוא בהמשך הפעלתו של חוק שיקום נכי נפש בקהילה, הקצאה וניתוב משאבים כספיים וסימונם על ידי הקופות לצרכים הייחודים בפיתוח השירות הקהילתי.
יש להיות מודעים לחולשותיו של ההסכם ולקשיים העלולים להתעורר בישומו, יחד עם זאת חשוב שהרפורמה תצא לדרך תלווה בהערכה ובקרה ותוך כדי יישומה יאותרו ויתוקנו החולשות. אנו ערות לקולות המתנגדים העלולים לעצור את התהליך החשוב, ומבקשות להסב את תשומת הלב כי לתפיסתנו ,האלטרנטיבה במצב הביניים הקיים היום, טומנת בחובה סכנה לקיבעון ותקיעות שיובילו להרעת המצב על כל היבטיו, לבדלנות והחמרת הסטיגמה בבריאות הנפש.
בורנשטיין יהודית R.N, M.A אחראית ארצית על הסיעוד הפסיכיאטרי שרותי ברה"נ משרד הבריאות
ברבלק פנינה R.N, M.A מנהלת הסיעוד מרכז רפואי לבריאות הנפש לב השרון
יו"ר העמותה לסיעוד פסיכיאטרי בישראל