נייר עמדה בנושא חוק הפסיכותרפיה

הכרה במקצוע הסיעוד להתמחות ולעסוק בפסיכותרפיה : נייר עמדה.

העמותה לסיעוד פסיכיאטרי בישראל.

מטרתו של נייר עמדה זה להוביל להסדרה רשמית ולהכרה כי אחים ואחיות בעלי תארים וניסיון רלוונטי יוכלו להתמחות בטכניקות טיפוליות מבוססות ראיות, להשתלב בלימודי פסיכותרפיה בתכניות הכשרה מוכרות ולאחר סיום לימודיהם יקבלו הכרה רשמית מהמדינה כאנשי מקצוע המורשים לעסוק בפסיכותרפיה.

מהי פסיכותרפיה ומיהו פסיכותרפיסט?

כיום אין הגדרה מוסכמת על מהי פסיכותרפיה ומי מורשה לעסוק בפסיכותרפיה. האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה מגדיר פסיכותרפיה כ"תחום של בריאות הנפש הדורש מסלול הכשרה ייחודי וארוך, הכולל רכיב תיאורטי ורכיב מעשי, תוך שימת דגש רב על האחריות הרבה כלפי הציבור הזקוק לפסיכותרפיה. היא נוגעת בקודש הקודשים של נפש האדם וככזו מחייבת את האדם העוסק בה לפעול לפי הכלל 'Primum non nocere' – אם אפשר להועיל, אך לכל הפחות לא להזיק לבריאותו הנפשית של המטופל" (אורן, 2014).

ארגון הפסיכולוגים האמריקני מגדיר פסיכותרפיה באופן הבא:

"Psychotherapy is the informed and intentional application of clinical methods and interpersonal stances derived from established psychological principles for the purpose of assisting people to modify their behaviors, cognitions, emotions, and/or other personal characteristics in directions that the participants deem desirable" (Campbell et al, 2013).

לפי רוב התפיסות, העוסקים בפסיכותרפיה צריכים להיות בעלי זהות מקצועית המבוססת על ידע תיאורטי נרחב, היכרות והתנסות מעמיקה עם ההתפתחות הנורמאלית ועם פסיכו-פתולוגיות מגוונות ובעלי מיומנויות טיפוליות וידיעת השימוש באתיקה מקצועית. בנוסף, ישנה חשיבות כי לפסיכותרפיסטים יהיו יכולות אישיות ובינאישיות גבוהות כגון יכולת ליצירת קשר עם הזולת, יכולת התבוננות עצמית, יכולת אמפאתית, יכולת לזהות תהליכים לא מודעים ולהבין את השפעתם על התהליך הטיפולי, סבלנות וסובלנות לתהליכים מורכבים, שמירה על גבולות ביחסים ויכולת להעריך את תוצאות העבודה. איכויות אלה ועוד, מהוות חלק משמעותי מזהותו המקצועית, ומבוססות על כישורים קליניים הנרכשים בתהליך הדרגתי הכולל למידה תיאורטית, התנסות במרפאות בריאות הנפש ובתי חולים פסיכיאטריים והדרכה על ידי מדריכים שהוכשרו לכך. בהתאם להגדרות אלה ואחרות, הוצעו מספר קריטריונים להכרה באיש מקצוע כפסיכותרפיסט (אורן, 2014):

1. זיקה למסגרות בריאות הנפש ופסיכיאטריה וקבלת הדרכה על ידי מדריכים שהוכרו כמומחים וכמדריכים במקצועות הליבה (פסיכולוגיה קלינית, פסיכיאטריה, עבודה סוציאלית קלינית).

2. פסיכותרפיה הנה תחום עיסוקו המרכזי, כפי שמתבטא בהגדרת המקצוע ובדרכי ההכשרה הנדרשות לרכישתו.

3. פסיכותרפיה היא מקצוע הדורש מסלול הכשרה ספציפי הנסמך על שלושה נדבכים בסדר הכרונולוגי הבא:

א) לימודים אקדמיים: למשל, תעודת מומחה בפסיכיאטריה; תעודת מומחה בפסיכולוגיה קלינית (תואר שני מוכר בעבודה סוציאלית קלינית/טיפולית/בריאות הנפש(; תואר שני מוכר במקצועות הטיפוליים (בפסיכולוגיה, התמחות חינוכית/שיקומית/רפואית/התפתחותית, בעבודה סוציאלית, התמחות בתחומים משפחה/ילד ונוער/טראומה); תואר שני מוכר בטיפול באמנות או בקרימינולוגיה קלינית בתנאי שהתואר הראשון היה מוכר בפסיכולוגיה או בעבודה סוציאלית. במקרים מסוימים, קיימת דרישה ללימודי השלמה אקדמית קלינית ממוסד מוכר הכוללים, למשל:

–       שני קורסים שנתיים בפסיכופתולוגיה ותיאוריות התפתחותיות, לפחות אחד מהם אקטיבי בגישה דינמית.

–       שני קורסים שנתיים במושגי תיאוריות בפסיכותרפיה, לפחות אחד מהם בגישה דינמית.

–       קורס שנתי בתורת הריאיון הקליני.

–       התנסות מעשית בת לפחות יום אחד בשבוע במקביל ללימודים במרפאות בריאות הנפש ובבתי חולים פסיכיאטריים.

ב) עבודה במסגרות בריאות הנפש: מוסדות מוכרים ו/או מפוקחים על ידי שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות (בקהילה או במוסדות אשפוזיים) ו/או מוכרים על ידי הוועדה המקצועית לפסיכולוגיה קלינית ו/או איגוד הפסיכיאטריה.

ג) לימודים והתנסות קלינית בבית ספר לפסיכותרפיה: בתי ספר לפסיכותרפיה אשר:

–  קורסי הליבה בהם כוללים את הנושאים הבאים: (1) פסיכופתולוגיה; (2) תיאוריות בהתפתחות תקינה ופתולוגית; (3) המעשה הטיפולי; (4) אתיקה; (5) גישות טיפול קלאסיות ועכשוויות ובהן גישות העוסקות בהיבטים תהליכיים דינמיים (כגון דיון בחוויות עבר בהקשר התפתחותי, זיהוי והכרת דפוסים חוזרים, יחסי מטפל-מטופל, הכרת תהליכים לא מודעים, חרדות והגנות).

–  היקף שעות ההוראה בגישות העוסקות בהיבטים תהליכיים דינמיים יהיה לפחות 150 (כשליש מתוכניות תלת שנתיות הקיימות כיום בהיקף של 180-150 שעות שנתיות).

–  יינתנו במסגרתם 20 שעות הדרכה על ידי מדריכים מוסמכים ממקצועות הליבה המוכרים על ידי בתי הספר.

–  כוללים תהליכי קבלה סלקטיביים וקפדניים הכוללים המלצות אנשי מקצוע מומחים ממקצועות הליבה וראיונות אישיים, תוך כדי הערכת התאמתם של המועמדים לעסוק בפסיכותרפיה ודרישה לפסיכותרפיה אישית לפני הקבלה ללימודים או במהלכם.

איגודים ישראלים לפסיכותרפיה

בישראל פועלים מספר איגודים שמטרתם לקדם את מעמד הפסיכותרפיה, על ידי קביעת תנאי קבלה מוגדרים ועל ידי קיום כנסים ופעילויות מקצועיות. בין הארגונים אין הסכמה גורפת בנוגע להגדרת העיסוק בפסיכותרפיה, ותנאי הקבלה בכל אחת מהן שונים זה מזה.

אולם, רוב האיגודים מקפידים על הסטנדרטים המפורטים להלן:

1. תואר שני קליני באחד המקצועות הטיפוליים המוכרים (פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית קלינית, קרימינולוגיה קלינית, טיפול באמנות ופסיכיאטריה).

2. דרישה לסיום תוכנית תלת-שנתית בפסיכותרפיה המוכרת על ידי האיגוד והכוללת מספר נתון ומוגדר של קורסים תיאורטיים (פסיכופתולוגיה, אתיקה וכדומה).

3. דרישה לניסיון קליני נרחב במוסדות שונים של בריאות הנפש כולל הדרכה פרטנית.

4. המלצה לטיפול אישי.

טבלה 1. רשימת המקצועות הטיפוליים שיכולים להתקבל כחברים באיגוד בתנאי שימלאו אחר העקרונות שצוינו והדרישות המיוחדות לכל אחד מהמקצועות הם:

המקצוע	תנאי קבלה לאיגוד
פסיכיאטר	פסיכיאטר מומחה על פי  דרישות המומחיות
פסיכולוג קליני	פסיכולוג בעל אישור מומחיות  בפסיכולוגיה קלינית
פסיכולוג מומחה טיפולי לא קליני  (חינוכי, התפתחותי, רפואי,  שיקומי)	לא מתקבל
עובד סוציאלי במסלול קליני/בריאות  הנפש/טיפולי תואר שני מוכר מל"ג	עובד סוציאלי שעבד לפחות  חמש שנים בבריאות הנפש  ובמוסד פסיכיאטרי וצבר  250 שעות הדרכה אישית
עובד סוציאלי במסלול קליני/בריאות  הנפש/טיפולי תואר שני מוכר מל"ג	עובד סוציאלי שעבד שנתיים  בבריאות הנפש, צבר 160  שעות הדרכה אישית, והוא  בוגר בית ספר המוכר על ידי  האיגוד לפסיכותרפיה
עובד סוציאלי לא במסלולים הנ"ל	לא מתקבל
מטפל באמנות (בעלי תואר שני מוכר מל"ג  במקצועם)	לא מתקבל
קרימינולוג קליני (בעלי תואר שני  מוכר מל"ג במקצועם)	לא מתקבל

 

תמונת מצב בחו"ל

העיסוק בפסיכותרפיה כמקצוע שנחקקו חוקים לגביו מוכר בשמונה מדינות בקהילה האירופית: אוסטריה, פינלנד, גרמניה, הולנד, ליכטנשטיין, איטליה, שבדיה ושווייץ. בבריטניה מוסדר על פי חוק רק מעמדה של פסיכותרפיה לילדים (אלפנדרי, 2017).

בארצות הברית ההסדרה של המקצועות הטיפוליים היא על פי מקצועות האם: עבודה סוציאלית, פסיכולוגיה, סיעוד, פסיכיאטריה וכדומה. פסיכותרפיה אינה מוכרת כעיסוק נפרד. בארצות הברית, כמו גם במדינות אירופה, ישנו מעמד של יועץ,  אשר דורש רישוי על ידי גופים שמוסמכים על ידי המדינות השונות (אלפנדרי, 2017).

לסיכום, ניתן להבחין בשלושה עקרונות מארגנים של ההכרה במקצועות הטיפול במדינות אלה (אלפנדרי, 2017):

(1)  הכשרה אקדמית – בכל המדינות הללו נדרשת הכשרה אקדמית של תואר שני לפחות באחד ממקצועות הטיפול כדי להתקבל לתוכנית הכשרה בפסיכותרפיה.

(2)  מספר שעות לימוד – בכל המדינות הללו ההכשרה כוללת לפחות 3,000 שעות לימוד תיאורטי (איטליה יוצאת דופן במובן זה, שם היקף שעות הלימוד הוא 1,600 .(

(3) ניסיון קליני – בסעיף זה יש שוני רב בין המדינות, ולכן קשה להעמיד נתון אחד ברור, אולם המינימום בכל אחת מהמדינות הללו הוא 2,000 שעות ניסיון קליני מלווה בהדרכה.

מקצוע הסיעוד

על פי ארגון הבריאות העולמי "הסיעוד אחראי על מתן טיפול באופן אוטונומי ומשולב; ליחידים, בכל גיל, למשפחות, לקבוצות ולקהילות. במצבי חולי ובריאות  ובכל מגוון המסגרות. הסיעוד כולל קידום בריאות, מניעת מחלה וטיפול באדם הסובל מחולי, מוגבלות  ובאדם הגוסס" .(WHO, 2018) התהליך הסיעודי כולל, אם כן, התערבויות טיפוליות מובנות ומתוכננות ברמה הפרטנית, הקבוצתית, המשפחתית. אלו, מקיפות אספקטים גופניים, נפשיים וחברתיים המשפיעים על מצב בריאותו, מחלתו, מוגבלותו ואף מותו של האדם. הסיעוד הוא אמנות אך גם מדע הדורש הבנה ויישום של ידע וכישורים ספציפיים לדיסציפלינה, ובנוסף הוא נשען על ידע וטכניקות השאובים מן המדעיים ההומניטאריים, הפיזיקאליים, החברתיים, הרפואיים והביולוגיים.

תוכנית הליבה לתואר אחות מוסמכת, מהווה אמת מידה הכרחית לרישום בפנקס האחים והאחיות במשרד הבריאות. היא כוללת 126 נקודות זיכוי אקדמיות, עם זאת, במרבית התוכניות האקדמיות לסיעוד באוניברסיטאות כוללות 220-250 נ"ז כתנאי לזכאות לתואר בוגר בסיעוד. תוכנית הליבה כוללת 4 חטיבות:

חטיבת מדעי יסוד

כולל: סוציולוגיה, פסיכולוגיה, כימיה וביוכימיה, אנטומיה ופיסיולוגיה, מיקרוביולוגיה, וירולוגיה, אימונולוגיה, פרמקולוגיה, פתולוגיה, תזונה ודיאטטיקה ואפידמיולוגיה.

חטיבת מדעי סיעוד

כולל:  אתיקה, חוק ומשפט, רווחה בריאות וחולי, תאוריות בסיעוד, קידום בריאות, אומדן פיזיקלי, עקרונות הסיעוד הקליני, תקשורת בינאישית, אבטחת איכות, הדרכה ותמיכה וניהול טיפול.

חטיבת לימודים קליניים

כולל: סיעוד בבעיות פנימיות, כירורגיה,גריאטריה, מיילדות וגניקולוגיה (כולל התנסות בחדר לידה), הילד והמתבגר, קהילה, בריאות הנפש, סיעוד במצבים דחופים ובמצבי חירום

חטיבת למידה קלינית מתקדמת

הכוללת אימון קליני מתקדם (פרקטיקום).

בעשורים האחרונים פותחו תוכניות תואר שני בסיעוד קליני ודוקטורט בסיעוד וכן מגוון רחב של תוכניות הכשרה על–בסיסיות בסיעוד. מטרתן של הכשרות העל-בסיסיות היא טיוב העשייה הסיעודית בתחום ההתמחות באמצעות מתן ידע, כלים ומיומנויות והוספת סמכויות ותחומי אחריות בתחומים הרלוונטיים. הכשרות על בסיסיות קיימות בתחומים: מיילדות, טיפול נמרץ, קהילה, בריאות הנפש, סוכרת, שבץ מוחי, מניעה וקידום בריאות, ילדים, רפואה דחופה, גריאטריה ייעוץ שינה, ייעוץ לפעילות גופנית ועוד.

בנוסף, בשנים האחרונות התפתח בארץ תפקיד אחות מומחית (תפקיד מקביל ל- Advanced  (Nurse Practitioner-ANP, שתפקידה להעניק טיפול רפואי למטופלים בהתאם להכשרתה ובהתאם לפעולות שאושרו לה לביצוע על-ידי מנכ"ל משרד הבריאות על-פי סמכותו בפקודת הרופאים סעיף 59 (משרד הבריאות, 2010). תחומי המומחיות הקיימים היום בסיעוד כוללים: סוכרת, פגים, טיפול פליאטיבי, כירורגיה, גריאטריה ומדיניות ומנהל. יש לציין כי קיימות תוכניות לפיתוח והרחבת ההכשרה והרישוי למומחיות בסיעוד בתחומים נוספים.

מאחר וכל האחים\אחיות נדרשים במסגרת תפקידם להתערבויות ביו-פסיכו-סוציאליות, רבים מהם פונים, בנוסף להכשרתם בסיעוד, ללימודי תעודה בתחומי הפסיכותרפיה הרלוונטיים, הכוללים טכניקות קוגניטיביות התנהגותיות (CBT), דיאלקטיות (DBT), מוטיבציוניות, פסיכו-חינוכיות, הנחיית קבוצות ועוד. למעשה, ישנה ספרות מקצועית נרחבת התומכת ביעילותן של התערבויות אלו על ידי אחים ואחיות בקידום בריאותם ורווחתם של המטופלים בניהול כאב כרוני (Perry et al, 2017),  בקידום בריאות והפחתת דחק (Williams, Simmons and Tanabe, 2015), מיילדות (Toohill et al, 2014),  ניהול מחלה וטיפול תרופתי בסוכרת (Safren et al, 2013) ועוד.

ביולי 2015 נכנסה לתוקפה הרפורמה בבריאות הנפש, שהעבירה את האחריות     הביטוחית לטיפול באנשים המתמודדים עם תחלואה נפשית לקופות החולים. הרפורמה מייצגת צורך ממשי במתן טיפול הוליסטי וכוללני המשלב גוף ונפש וממוקד מטופל ( (Patient Centered Care ). ע"פ המלצות  ארגון  הבריאות העולמי, הטמעת שירותי בריאות הנפש בקהילה מבוססת בעיקרה על מתן השירותים במסגרת רפואה ראשונית, כאשר ההפניה למסגרות ייעודיות בבריאות הנפש אמורה להיעשות במקרים מורכבים הדורשים טיפול ומעקב אינטנסיבי. המשמעות היא שתחום בריאות הנפש כלול בתחום אחריותו של כל איש טיפול במערכת הבריאות בקהילה כולל רופאי משפחה וילדים, עו"ס  ואחים ואחיות בכל מרפאה, איתור, מתן מענה ראשוני, ניהול מעקב והפנייה של המטופל לגורמי מקצוע\ מסגרות רלוונטיות לטיפול.  דוגמה לכך ניתן לראות ביישום נוהל משרד הבריאות בנושא איתור נשים בסיכון לדיכאון בהריון ולאחר לידה (משרד הבריאות, 2014), בעקבותיו נדרשות אחיות קופת חולים להעריך את מצבה הנפשי של האישה, לתת מענה ראשוני, להפנות להמשך טיפול בהתאם לרמת הדחיפות ולנהל מעקב אחר מצבה הנפשי של האישה. דוגמה זאת ורבות אחרות ממחישות את הצורך, בעידן הרפורמה, לשיתופי פעולה רב מקצועיים הדורשים מתן הכשרה, כלים ומיומנויות בתחום בריאות הנפש לכלל העוסקים ברפואה ראשונית.

התפתחות עולם הרפואה מונעת מגורמים רבים: טכנולוגיה מתפתחת, חדשנות, תחרותיות, פיתוח גוף ידע, מחקרים ותיאוריות, נגישות למידע (של מטפלים ומטופלים), זכויות המטופל, גישה טיפולית ממוקדת מטופל ועוד. התפתחות זו מחד מעלה את הדרישה להתמחויות ותתי התמחויות ומצד שני את הצורך בשיתופי פעולה אינטרדיפסינלרים ובין מסגרות טיפוליות. הספרות המקצועית מצביעה על מגמה הולכת וגוברת של חינוך אינטר פרופסיונאלי (IPE) בתחומים רבים ובכללם רפואה וסיעוד. לגישה זו יתרונות רבים הכוללים פיתוח יכולות  עבודת צוות,  הבנה ותיחום התפקיד והאחריות המקצועית, למידה רב תחומית הדדית, פיתוח יכולות תקשורת בין אישית ומקצועית, קידום גישה ממוקדת  מטופל  (Patient Centered Care) והכרות עם היבטים אתיים וחוקיים בטיפול.

הסיעוד הפסיכיאטרי

אחים ואחיות פסיכיאטריים הם גורם טיפולי מרכזי בכל קשת שירותי בריאות הנפש: באשפוז, במרכזי בריאות הנפש ובטיפול ראשוני בקהילה. הם עוסקים במתן טיפולים פרטניים, זוגיים ומשפחתיים ומנחים טיפול קבוצתי. בתהליך הכשרתם הם רוכשים יכולת התייחסות אל האדם הכוללת את מכלול ההיבטים של עולמו: ההיבט הפיזי, הנפשי והחברתי, הפרטני והמשפחתי וכן את מעגל חייו לתקופותיו, בבריאות ובחולי.

לצד השימוש בתהליך הסיעודי באומדן המטופל, השיפוט הקליני והליך קבלת ההחלטות להתערבות, אימץ הסיעוד הפסיכיאטרי מודלים נוספים השאובים מדיסציפלינות טיפוליות מקבילות בתחום, המתורגמים בסופו של דבר לעשייה הסיעודית. אלו כוללים את תיאוריות המערכות,  הטיפול המשפחתי, טיפול קצר-טווח IDT)); הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי (CBT), תיאוריות דיאלקטיות, ניהול ותיאום הטיפול (Case Management), התערבויות פסיכו-חינוכיות, מוטיבציוניות ועוד.

האחים והאחיות הפסיכיאטריים מלווים מטופלים בקשר ישיר, רציף  ומתמשך. פעמים רבות בטיפול יומיומי או לכל אורך שעות היממה. התערבותה של האחות אומנם מתוכננת אך היא נדרשת פעמים רבות להסתגלות והתאמת ההתערבות לצרכיו של המטופל. על האחות הפסיכיאטרית לאמוד ולקדם את בריאותו הגופנית והנפשית של המטופל, לוודא כי צרכיו הבסיסיים להיגיינה, שינה, תזונה ופעילות מתמלאים, לצד צרכים גבוהים יותר כצרכים חברתיים, צורך בהכרה, דימוי והערכה עצמית, זהות, הגשמה עצמית ועוד. האחות מסייעת למטופל להתמודד באופן סתגלני עם סבל וכאב נפשי, קושי בפתרון בעיות וקבלת החלטות וכן עם תסמיני חולי או הפרעה נפשית. בנוסף, מלווה האחות את המטופל, תומכת ומדריכה בניהול נכון של המחלה, בהתאם ליכולותיו, בכדי לקדם שיקום והחלמה מעבר לגבולות המחלה.

ההתערבויות הסיעודיות מאופיינות בהתייחסות ממוקדת "בכאן ועכשיו" לקידום תפקוד יומיומי, חברתי ותעסוקתי ולארגון וקידום של יכולות ותפקודים ניהוליים ולכן השימוש בטכניקות התרפויטיות שנמנו בפסקה לעיל שכיח בקרב העוסקים בסיעוד בכלל ובסיעוד הפסיכיאטרי בכלל.

בעולם, תוכניות ההכשרה לאחות מומחית קלינית בבריאות הנפש (Advanced Nurse\ \Advanced Practice Psychiatric Nurse APPN ), כוללות לימודי פסיכותרפיה לצד הכשרה המאפשרת אבחון רפואי, מתן טיפול תרופתי וייעוץ קליני.

השינויים במערך בריאות הנפש בישראל, המובלים על-ידי הרפורמות המבנית, השיקומית והביטוחית מעלים צורך בהרחבת התפקיד הסיעודי-פסיכיאטרי והגדרתו מחדש. מהלך זה התלוי, במידה רבה, בהמשך הכשרת הצוות הסיעודי, טומן בחובו הזדמנות לפיתוח המומחיות הקלינית והרחבת הסמכויות המקצועיות בסיעוד הפסיכיאטרי בישראל. זאת בדומה לפיתוח המקצועי אותו הביאה הרפורמה בארצות כארה"ב, אנגליה, פינלנד, אירלנד וקנדה.

קריאה לפעולה

תחום הסיעוד בכלל ותחום הסיעוד הפסיכיאטרי בפרט אינו מוגדר בישראל כמקצוע טיפולי מוכר. בעוד שבשנים האחרונות מתאפשר, באופן חלקי, לאחים ואחיות להשתלב בלימודים והכשרות בסוגים שונים של טכניקות טיפוליות (התערבויות דינמיות, קוגניטיביות התנהגותיות, דיאלקטיות, מוטיבציוניות, משפחתיות, תיאום טיפול וכדומה), עניין זה אינו מוסדר כלל ונתון לשיקול הדעת של כל מוסד לימוד. זאת ועוד, גם כאשר אחים ואחיות פסיכיאטריים מתקבלים ללימודים בבתי-ספר לפסיכותרפיה, לאחר סיום לימודיהם, לעיתים לא ניתנת להם ההכרה כפסיכותרפיסטים מורשים בדומה למסיימי ההכשרה מקרב מקצועות הטיפול האחרים. מצב זה של איפה ואיפה חייב להשתנות.

עולם הרפואה המתפתח דורש ראייה ושיתוף פעולה רב מקצועי שיאפשרו טיפול הממוקד בצרכיו הכוללניים וההוליסטיים של המטופל. כיום כל איש צוות רפואי נדרש ליכולות אומדן והתערבות המשלבות גוף ונפש, קל וחומר, האחים האחיות שתחומי הטיפול שבאחריותם נרחבים וכוללים אספקטים ביו- פסיכו- סוציאליים בכל התערבות טיפולית.

לא יעלה על הדעת למנוע מהצוות הסיעודי, המלווה מידי יום מטופלים מורכבים המתמודדים עם מצוקה נפשית בשל חולי ומשבר, את ההכשרה, הכלים והמיומנויות שיסייעו במתן טיפול איכותי ובטיחותי יותר. בנוסף, לצוות הסיעודי צורך ממשי ודחוף בהקניית כלים ומיומנויות אלו להתמודדות טובה יותר, נפשית ומקצועית, מול הקשיים והאתגרים בטיפול.

אנו קוראים בזאת כי באמצעות התקנת תקנות או חקיקה יקודמו הנושאים הבאים:

1.  הכרה בסיעוד כמקצוע טיפולי הפועל באופן אוטונומי ורב מקצועי תוך שימוש במיומנויות וטכניקות טיפוליות ביו-פסיכו-סוציאליות נרחבות למתן טיפול כוללני איכותי, בטיחותי  וממוקד מטופל.

2. תוכניות פסיכותרפוטיות הרלוונטיות לכלל העוסקים במקצועות הטיפול והרפואה (דוגמת הכשרה בתוכניות קוגניטיביות התנהגותיות, מוטיבציוניות, פסיכו-חינוכיות  דיאלקטיות, הנחיית קבוצות וכדומה) יכללו בתנאי הקבלה את מקצוע הסיעוד תוך התייחסות שווה לסף קבלה הנדרש מכל מקצוע טיפולי אחר. בסיום ההכשרה, האחים והאחיות שעמדו במטלות הקורס יהיו זכאים להכרה והרשאות מקצועיות, ללא אפליה ובדומה למסיימי ההכשרה ממקצועות אחרים.

3. בהתאם לדרישות של בתי-הספר המובילים לפסיכותרפיה, אחיות ואחים פסיכיאטריות בעלי תואר שני קליני\מומחיות קלינית בסיעוד פסיכיאטרי וניסיון של שנתיים בתחום בריאות הנפש יוכלו להגיש מועמדות לתכניות לימוד והכשרה בפסיכותרפיה. לאחר סיום הלימודים וההכשרה, בוגרי התכנית יקבלו הכרה רשמית ומלאה על ידי המדינה כרשאים לעסוק בפסיכותרפיה.

4. הכרה של איגודי הפסיכותרפיה בישראל באחים ואחיות אשר עמדו בתוכנית ההכשרה ובעלי תעודה רלוונטית, כעמיתים מקצועיים לכל דבר ועניין וזכאים לחברות באגודה המקצועית.

אנו מאמינים כי תיקונים אלה יתנו לאחים והאחיות את הכלים והמיומנויות הנדרשים לעבודתם, תוך מתן ההכרה המקצועית לה הם ראויים, ויאפשרו שיתופי פעולה רב מקצועיים  וטיפול  איכותי וממוקד מטופל המשלב גוף ונפש,  לרווחת כלל המטופלים במערכת הבריאות.

מקורות

אורן, ד. (2014). הפסיכותרפיה בישראל: על תהליך הרחבת הקריטריונים של האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה כמייצג שינוי] גרסה אלקטרונית]. נדלה מאתר פסיכולוגיה עברית   https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3116

אלפנדרי, ר. (2017). על מעמד העיסוק בפסיכותרפיה בישראל.[גרסה אלקטרונית]. נדלה מאתר פסיכולוגיה עברית https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3497

משרד הבריאות (2014). חוזר משרד הבריאות מס. 3/14, איתור נשים בסיכון לדיכאון בהריון ולאחר לידה.

משרד הבריאות (2010.) חוזר המנהל הכללי מס' 2015\6 – אחות מומחית במערך האשפוז והקהילה.

Campbell L.F, Norcross J.C, Vasquez M.J, and Kaslow N.J (2013). Recognition of psychotherapy effectiveness: the APA resolution. Psychotherapy (Chic). 50 (1): 98–101.

Perry, J., VanDenKerkhof, E. G., Wilson, R., & Tripp, D. A. (2017). Development of a Guided Internet-based Psycho-education Intervention Using Cognitive Behavioral Therapy and Self-Management for Individuals with Chronic Pain. Pain Management Nursing, 18(2), 90-101.‏

Safren, S. A., Gonzalez, J. S., Wexler, D. J., Psaros, C., Delahanty, L. M., Blashill, A. J. & Cagliero, E. (2013). A randomized controlled trial of cognitive behavioral therapy for adherence and depression (CBT-AD) in patients with uncontrolled type 2 diabetes. Diabetes Care, DC_130816.

Toohill, J., Fenwick, J., Gamble, J., Creedy, D. K., Buist, A., Turkstra, E., & Ryding, E. L. (2014). A randomized controlled trial of a psycho‐education intervention by midwives in reducing childbirth fear in pregnant women. Birth, 41(4), 384-394

Williams, H., Simmons, L.A., and Tanabe, P. (2015). Mindfulness-Based Stress Reduction in Advanced Nursing Practice – A Nonpharmacologic Approach to Health Promotion, Chronic Disease Management, and Symptom Control. Journal of Holistic Nursing; 33(3): 247–259.

World Health Organization (WHO). Nursing. Retrieved  in July 2018 from: http://www.searo.who.int/topics/nursing/en/